הָאַלְבּוֹם שֶׁל אָדֵל

כּשְֶׁאָדֵל בַּת הַשָּׁנָה וָחֵצִי נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הָאַלְבּוֹם שֶׁלָּהּ, הִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ אהֶֹל וּלְאָרֵחַ בּוֹ אֶת כָּל חֲבֵרֶיהָ. בַּהַתְחָלָה נִדְמֶה שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁל אָדֵל הֵם יְלָדִים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים כָּמוֹהָ, אַךְ לְמַעֲשֶׂה מִתְבָּרֵר שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהִשְׁתּוֹלֵל, וְעַד מְהֵרָה הוֹפֵךְ הַמִּפְגָּשׁ לִמְסִבָּה עַלִּיזָה וְסוֹעֶרֶת. הָאֶפְרוֹחִים עוֹשִׂים שְׁטֻיּוֹת, הַצָּב נִרְאֶה אוֹבֵד עֵצוֹת, הַדֻּבִּי וְהַבֻּבָּה רוֹקְדִים בְּמֶרֶץ, הַכְּפָפָה וְהָעַכְבָּר עוֹשִׂים תַּעֲלוּלִים.

הָאַלְבּוֹם שֶׁל אדֵָל הוּא אוֹצָר בִּלְתִּי־נִדְלֶה שֶׁל הַפְתָּעוֹת וּצְחוֹקִים. מֵעַמּוּד לְעַמּוּד נוֹסָפִים עוֹד וְעוֹד פְּרָטִים וְסִפּוּרִים, וְאָנוּ לוֹמְדִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, לַעֲקבֹ אַחַר הַשִּׁנּוּיִים וּלְהִתְאַהֵב בַּדְּמֻיּוֹת וּבַיְּצוּרִים הַתּוֹסְסִים